אין כלום לאכול בבית הזה!
מכירים את המשפט הזה? לא מזמן נגמר החופש הגדול והרבה מאיתנו שמעו לפחות פעם אחת את המשפט הפוגעני הזה יוצא מהפה של אחד הילדים שמשועממים בבית. כשהילדה הגדולה שלי אומרת לי אין כלום לאכול בבית הזה! זה מוציא לי את כל העצבים ואני מנסה כמה שאפר להראות לה שוב, בצורה הכי נעימה שאפשר, את כל האופציות שיש לה – פירות, ירקות, פריכיות, דגני בוקר.. אבל פשוט לא בא לה, היא רוצה איזה חטיף שאין לנו או אפילו לא רוצה בכלל לאכול, רק משעמם לה!
"את יודעת שבהודו יש ילדים רעבים"? זאת התשובה הקונבנציונלית כמעט בכל בית בישראל.
אבל כאן אני אעצור. אני אגיד לכם משהו. אתם יודעים.. שבישראל יש ילדים רעבים?
לא אחד, לא עשר, ולא מאה ילדים. בארץ יש מאות אלפי ילדים שחיים מתחת לקו העוני. ילדים אלה פותחים את המקרר ואת הארונות ואומרים "אין כלום לאכול בבית הזה!" ובעצם.. הם צודקים. המקרר ריק, הארונות ריקים ובאמת, אין אוכל בבית!! והילדים האלה נמצאים בין השכנים שלנו, בין החברים של ילדינו, בבית ספר שלהם וכו וכו
?תחשבו רגע ותנסו לדמיין שהילד שלכם פותח מקרר, וצועק: אמא, אני רעב!, ואין לך בכלל מה להביא לו. איך התחושה הזאת
,היום קיבלתי צלצול מבית הספר. זה הכי מלחיץ בעולם, באמצע היום לקבל טלפון מהגננת או מהמורה
!בטח משהו לא בסדר עם הילד/ה וכבר מתחילים לדמיין מה יכול להיות וכבר חוששים להכי גרוע
.אמא, אין לי אוכל! אמרה לי הקטנה בצד השני של הקו
.אוי, שכחתי להכניס לה את האוכל לתיק. אחרי שמצאנו לזה פתרון, אני מתחילה לחשוב
..מה עם אלה שהמורה אומרת לילדה להתקשר לאמא להגיד לה שאין לה אוכל
!ושאמא לא שכחה לשים את האוכל.. היא פשוט לא יכלה
.כי לא היה לה מה לשלוח ולא היה לה כסף לקנות
?איך התחושה שלהם
.ואני מנסה להרגיש את התחושה הזאת – למרות שרק מי שעובר את זה או עבר סיטואציה דומה יכול להרגיש באמת
?ולמה אני עושה את זה
.כי זה הופך אותי לבן אדם. והופך אותי לבן אדם יותר טוב ויותר רגיש כלפי האחרים. וזה הופך אותי לבן אדם יותר מעריך ויותר מאושר
.חברים יקרים, אנחנו נמצאים רגע לפני ראש השנה
.תנסו להרגיש את התחושה של כל המשפחות האלה שנמצאות מתחת לקו העוני ואין להם יכולת לקנות אפילו את המוצרים הכי בסיסיים לקיום
?איך זה מרגיש
,עכשיו, אם יש ביכולתכם לעזור לאותם משפחות, תעשו! ותשתפו אותנו אחר כך
?איך זה מרגיש שבזכותך משפחה נזקקת יכולה לשבת לאכול סביב שולחן ערוך בחג