סלי מזון
והמקרר לא היה עובד ימים שלמים. כמה אנשים טובים התארגנו לאסוף מוצרי מזון. הם דיברו עם בעלי חנויות של ירקות, בשר ודגים, מאפיות, בעלי מכולת ועוד, שבכל שבוע היו תורמים להם כמה מוצרים, וכך הם היו עוברים מחנות לחנות, מספק לספק ואוספים את כל התרומות למקום האחסון. ביום חמישי הם היו ממלאים ארגזים בכל טוב ומניחים אותם בפתחי הבתים של אותן משפחות. כך הם היו מדליקים את האור בליבות יהודים חסרי אמצעים.
לאט לאט התווספו עוד ועוד משפחות למעגל הנתמכים ופעילות הקבוצה התרחבה מאד. נוצר צורך בהקמת מערך ארגוני מסודר כדי להצליח לענות בחיוב לכל הפניות שהגיעו, ולספק את הסלים לבתים נוספים. מתנדבים מכל גווני הקשת הישראלית חיילים, סטודנטים, אנשי קבע, שירות אזרחי ועוד… תרמו מעצמם למען המשימה. חלק נתנו מוצרים, אחרים תרמו תרומה כספית, נהגים התנדבו להעביר סחורה ממקום למקום ולחלק את הסלים למשפחות.
”הסלים הפכו ללוגו של “יד עזרא ושולמית.